פסק-דין בתיק ב"ל 8564-04-11

1.         אל-יוסף זרמתי (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) להכיר במחלה בברך ימין כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - " על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך ואשר הביאו לכאבים בברך ימין. מחלתך נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.         בתיק זה העיד, מטעם התביעה, התובע בלבד ומטעם הנתבע העיד מר צבי כפיר. לאחר שמיעת הראיות הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות.

4.         העובדות המוסכמות הן כלהלן -

            א.         התובע עבד בתפקיד מלח/הגאי בנמל אשדוד בשנים 1971 עד 1990.

ב.         משנת 1990 עובד התובע כרכז משמרת בנמל.

            ג.          בתפקידו כמלח/הגאי ביצע התובע עשרות קפיצות במשמרת.

ד.         בשבוע עבודה עובד התובע 2 משמרות של 24 שעות כל משמרת ופעם בחודש שלוש משמרות בשבוע. ישנן פעמים בהן עובד התובע משמרת רצופה של 48 שעות.

ה.         הקפיצות מתבצעות מהסירה לרציף ומהרציף לסירה, כאשר גובה הקפיצה משתנה בהתאם למצב הים ועד ל -1 מטר.

ו.          הקפיצות התבצעו משנת 1971 ועד שנת 2002.

ז.          יצוין כי עד שנת 1980 היו עוד קפיצות שביצע התובע לצורך קשירת מיכליות נפט למצופים בלב ים ומדובר בעוד כ - 8 קפיצות במשמרת.

ח.         מאז שנת 2002, רק לעיתים רחוקות קופץ התובע במהלך המשמרת.

5.         לאחר שהצדדים הגיעו לעובדות מוסכמות סיכמו הם, לבקשתם, בשאלה אם יש בעובדות כדי להקים תשתית לתורת המיקרו טראומה.

6.         בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/2) תיאר התובע את עבודתו כדלקמן - " במסגרת תפקידי כמלח וכהגאי עליתי וירדתי מהספינה בממוצע כ - 25 פעם ביום - עליה וירידה מהספינה מתבצעת ע"י קפיצה מהרציף לסירה ומהסירה אל הרציף גם בגובה וגם למרחק מפני שהספינה לא צמודה לרציף - גובה הקפיצה משתנה עפ"י הגלים והים וגאות ושפל. גובה הקפיצה יכול להגיע עד למטר. בנוסף עסקתי בגרירת מצופים של מכליות נפט (גודל המצוף גובה כמטר וחצי וקוטר כשניים עד שניים וחצי מטרים) ע"מ לקשור את המצוף טיפסנו על המצוף וקפצנו חזרה לספינה לאחר סיום הפעולה (הפעולה היא קשירת כבל המצוף למיכלית) פעולה כזו אני נהגתי לבצע כ - 15 - 16 פעמים בשבוע"

7.         בחקירתו הנגדית הוסיף התובע ותיאר פעולות נוספות אשר ביצע במהלך משמרת של 24 שעות - "בבוקר יש לנו 6 סירות שעומדות ברציף. כמלח, היינו מגרדים את החלודה מהסירות, היינו צובעים, לפעמים היינו עושים גם ניקוי חול. זה לגבי אחזקה." ולאחר מכן - " היינו מוכנים לעבודה של קשירה, אספקה".

            באשר לעבודות שביצע בפועל השיב - " אני עבדתי גם על הרציף וגם על הסירות. כשעבדתי על הרציף, תפקיד של מלח הוא לקשור את האונייה כשהיא מגיעה לרציף וגם לשחרר אותה. כשיש סערה התפקיד של המלח הוא להביא חבלי סערה, בין היתר נותנים אספקה של מים. כעיקרון זה התפקיד של מלח רציף. מלח סירות התפקיד הוא לצאת עם סירת הנתב בשביל לקחת אותה לאונייה וגם להוריד אותה מהאונייה. בין היתר אנחנו מובילים גם פרודוקטים, חלקי מכונות, כל הדברים שנדרשים לאונייה. בנוסף, אנחנו גם עושים שירותים של סוכנים, שירות של בודקי מיכליות ואוניות. זה עושה מלח סירה עם הגאי..."

            כאשר נשאל התובע, בחקירתו הנגדית, האם עבודתו היתה מגוונת השיב - "נכון"ועוד ציין

התובע, בחקירתו הנגדית, כי במהלך 24 שעות משמרת לפעמים יש חצי שעה, שעה של הפסקהוכי במהלך משמרת ישנן הפסקות כאשר אין עבודה ולא מגיעות סירות לרציף.

7.         מעדותו של צבי כפיר (להלן - כפיר) עולות העובדות כלהלן -